סיווג מדעי :
ממלכה: הצומח
חטיבה: Magnoliophyta
מחלקה: Magnoliopsida
תת מחלקה: הדסאים
משפחה: Combretaceae
סוג: Terminalia
מינים: Terminalia Catappa

עץ השקד ההודי למי שאינו מכיר מוכר בשמו המדעי כ"טרמינליה קטפה" והינו עץ טרופי גבוה ששייך לעצי הברוש ולמשפחת הקומברטצ'י.
העץ התפשט ברחבי העולם ע"י האדם ומקורו האמיתי עדיין אינו ידוע, הוא קיים בטבע בחבל הארצות הרחב שבין אפריקה עד לצפון אוסטרליה
וניו פפואה גינאה דרך דרום אסיה ומיקרונזיה ועד לתת יבשת של הודו ולאחרונה אף הגיע למספר חלקים בארה"ב.
הצמח מכונה גם : שקד בנגלי, שקד סינגפורי, שקד מתוק, אבלבו, דסי בדאם, שקד מלבר, שקד הודי, שקד טרופי, שקד ים, עץ הטליסיי, עץ המטריה וזנמנדה.
השקד ההודי אינו קרוב אפילו במקצת לשקד האמיתי והידוע, אבל טעם הזרעים הבשלים (Prenus Dulcis) שלו די דומה ומכאן הגיע שמו.
העץ משתרע לגובה של עד 35 מטר (110 פיט) עם כתר זקוף וסימטרי וענפים אופקיים.
לעץ יש פירות קלים ושעמיים שמשוכפלים ע"י מגע עם מים. האגוז בתוך הפרי אכיל וכשמגיע לבשלות מלאה, טעמו בדיוק כמו של פרי השקד הרגיל.
כאשר העץ גדל , הכתר שלו נעשה שטוח יותר ומגיע לצורה של התפשטות לצדדים כמו אגרטל.
הענפים הארוכים שלו מסודרים למופת אחד מעל השני. העלים של עץ בוגר יכולים להגיע לאורך  15-25  ס"מ ולרוחב של 10-14 ס"מ.
עלי העץ מאוד עבים, רחבים, חזקים, דמויי אליפסה ובגוון אדום-ירוק כהה מבריק.
מכיוון ששייכים לעצים הנשירים, בעונה היבשה נצבעים בגוון אדמדם ורדרד או צהוב-חום עקב השפעתם של פיגמנטים שונים כגון : Zeaxanthin, Violaxanthin, Lutein ועוד.
הפרחים הם עונתיים ולכן גם נושרים בעונות היבשות. הם מצויים כזכר וכנקבה באותו העץ וניתן להבחין בהבדלים בניהם בקלות.
שני המינים הם בקוטר 1 ס"מ וצבעם לבן ירקרק. ניצן הפרח (של הצוף) הוא חשוף וללא עלי כותרות סביבו. הפרח נמצא בענפים הקטנים שיוצאים מהענפים המרכזיים
 הפרי, בחלקו הבשרי החיצוני מוקף בקליפה, אורכו 5-7 ס"מ ורוחבו 3-5.5 ס"מ , בהתחלה הוא בצבע ירוק, אח"כ צהוב ולבסוף כשמבשיל הופך לאדום ומכיל זרע אחד בודד בתוכו.

Terminilia Catappa גדל במידה ניכרת באיזורים טרופיים בכל העולם, הסיבה לגידולו היא בגלל שהוא עץ אוריינטלי עמיד, יפה, נותן צל כבד בשל עליו הגדולים ופירותיו אכילים (למרות שטעמם חומצי במקצת)
גזע העץ אדום, יציב ויש לו התנגדות מאוד גבוהה למים (גם מלוחים) ולכן בפולינזיה למשל שימש בעבר להכנת קאנו בשם באדם "שטו".

יתרונות העלה
העלים מכילים מספר רכיבים סגולתיים כמו: פעילים בחילוף חומרים עם ויטמין די וסיטרין קמפרול וקוארסטין), כמה טאנינים
(פוניסלין, פוניקלאגין וטרסטין) ספונינים ופיטוסטרולים).
עקב העושר הכימי הזה שקיים, העלים נמצאים בשימוש של תרופות מסורתיות לא קונבנציונליות כבר שנים רבות, למטרוות שונות, בניהם:
מחלות כבד, אלרגיה, נוגדי חמצון, שלשולים, מחלות עור, פצעים, בעיות בעיניים, אסטמה, מחלות לב, בחילות, שיעול, כאבי ראש, צרעת
ואפילו עוזרות בטיפול בסרטן.
לגזע גם יש מעט מן התכונות שבעלים ועוזר בין היתר לכאבי בטן, דיזנטריה, שלשולים, כאבים בפה ובגרון, משמש כשמן בישול (מהזרעים) ועוד..
את סגולות הצמח הללו מנצל האדם לשימושו בעיקר במקסיקו, ברזיל, באינדונזיה, הודו, טייוו'אן, פיליפינים ותאילנד.

השימוש באקווריום
בעולם המון מגדלים מקצועיים משתמשים בעלי השקד ההודי ע"מ ליצור סביבה טרופית באקוווריום
שתהיה הכי קרובה לטבע. העלים בין היתר משמשים לא רק חובבים מן השורה בגידול דגי הנוי אלה גם נצרכים במדגרות
מסחריות וחוות גידול מקצועיות בכל העולם, אם זה ע"י יישומם כעלים שלמים מיובשים, תמצית מרוכזת, שקיקי תה, גלופות מגזע העץ וכו'.
בקרב מגדלי דגים רבים השקד נקרא בקיצור IAL  שהם ראשי התיבות של Indian Almond Leaf.
עלים אלו מכונים גם "הפילטר של העניים" מכיוון שהינם זמינים, זולים ומשפיעים לטובה על הכימיה של המים, בארצות כמו תאילנד, אינדונזיה, פיליפינים, שם מאוד נפוצים.
החזקה של העלים באקווריום מורידה את חומציות המים, מנטרלת מתכות כבדות, עושה את המים רכים יותר, מעודדת רביה אצל דגים, משחררת טאנינים ובכך
מדמה "מים שחורים" כמו בסביבתם הטבעית של מרבית הדגים.
כמו כן, העלים מכילים קלציום (טוב לבניית עצמות וקשקשים), אנטי פטריתיים, משקמים פצעים שטחיים ומחלות, מורידים סטרס אצל דגים וח"ח,
עוזרים לבנות מערכת חיסונית חזקה ועמידה יותר, מחטאים את המים, ממריצים התפתחות של אינפוזוריה (מזון מעולה לדגיגים ושרימפסים),
מחזקים צבע טבעי אצל דגים ושאר יצורי מים, משפרים את מערכת העיכול וסופחים רעלים.
ישנם אף חוות גידול וספקי דגים באסיה, המשנעים דגים לכל העולם, כשהם אורזים בכל שקית מספר עלים ע"מ שהמעבר יהיה קל ובריא יותר בעבור הדגים
הרגישים בדרכם הארוכה למחוז חפצם (בעיקר לדיסקוסים, דגי חתול, בוטיות ועוד).
מחקרים הוכיחו שהפירוק האורגני של החומרים בעלה תורם בכך שהוא משחרר למים מינרלים, יסודות קורט, פטריה חיובית ובקטריות.
דווח כי מגדלי דגי קרב בתאילנד משתמשים בעלים כבר שנים לריבוי וטיפול בפציעות מקרבות מסורתיים.
ידוע שהמון מגדלים משתמשים בעלים עבור שרימפסים, דיסקוסים, טטרות, גורמים, רסבורות, ארואנות ציקלידיים אמריקאים ועוד באופן קבוע.

החזקת העלים ומינון יחסי
את העלים תמיד כדאי לרכוש ממקור בריא ואמין שאפשר לסמוך עליו -
העלים חלילה, יכולים להגיע מרוססים או ספוגים בכימיקלים שעלולים להרעיל את הדגים, ובעיקר
את חסרי החוליות שיותר רגישים לרעלים אלו.

חשוב לדעת !
 א.כשהעלים מעט מקורזלים/מעוקמים אז הם ברוב המקרים, נפלו מהעץ בצורה טבעית והתייבשו עם הזמן כעלה שלכת. ולא יובשו ע"י שום גורם נוסף.
 ב. עלים עם חורים, ברוב המקרים יהיו בוודאות נקיים מכימיקלים ורעלים שונים כיוון שעלים אלו נאכלו ע"י חרקים בסביבה נקיה מריסוסי הדברה.
כדאי לשמור את העלים במיכל אטום ללחות, אור ואוויר לתקופה ארוכה (מחזיק לפחות 6 חודשים ועד כמה שנים לאחר שנאסף / נקטף ויובש)
רצוי לשטוף את העלים במי ברז עם שפשוף קל במידה והעץ רוסס או שהה באיזור עם זיהום אוויר לפני שמציבים במיכל.
לא להשתמש אף פעם בעלי שקד עם פטריה או עובש עליהם, כאשר יבשים.
יש להסיר פחם פעיל או כל סופח רעלים אחר שבפילטר לפני שששמים את העלה במיכל (ע"מ שלא ישאבו את החומרים החיוביים שהעלה מפריש).
אם ממהרים ורוצים לזרז את הפרשת החומרים מהעלה ניתן לחתוך אותו לפיסות קטנות
אפשר להכין מהעלים (ומהגזע) תה מרוכז מבעוד מועד מ-15-25 עלים, אח"כ לשמור בקירור , ואז למזוג לאקווריום בכמויות קטנות בעת הצורך.
רצוי מאוד להכין כמויות קטנות של התמיסה מפני שבהיותה ללא שום חומרים משמרים, אין לה חיי מדף יותר מדי ארוכים.
העלה באקווריום, יצוף בהתחלה וישקע לגמרי אחרי יום עד 3 ימים.
המינון המומלץ הוא לשים באקווריום 50 ליטר 2 עלים קטנים/1 גדול למשך כחודש עד שמתמוסס או לדגי קרב במינון כפול